החלטה בתיק ע"מ 1819/09

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו חברות בחזית העממית החל משנת 2006 ועד למעצרו. כן מואשם המשיב בכך שבמסגרת חברותו הנ"ל השתתף בתהלוכות של הארגון ואף כתב סיסמאות מטעמו.

משהובאה בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים בפני ביהמ"ש קמא, הגיע ביהמ"ש למסקנה שקיימים פגמים ראייתיים לא מבוטלים, עד כי חולשת הראיות מצטרפת לזימונו של המשיב לבדיקות רפואיות במטרה לבדוק את התאמתו לתרומת כליאה וכבד לאחותו הזקוקה להשתלה בדחיפות. לאור נסיבות אלה, הורה ביהמ"ש על שחרור המשיב בתנאים.

התביעה הצבאית אינה משלימה עם החלטת ביהמ"ש קמא. לטעמה, ניתוח הראיות אותו ערך ביהמ"ש אינו מבוסס. לדעתה, היה על ביהמ"ש לקבוע כי אמרת העד מס' 2, המחוזקת ע"י העדים 3 ו-4, מקימה תשתית ראייתית לכאורית הולמת. באשר לנסיבות הרפואיות שהועלו, ציינה התביעה כי אין מניעה שהמשיב ייצא לבדיקה מלווה בכוח שב"ס. לנוכח האמור ולאור עילת המעצר הברורה העולה מהעבירות, ביקשה התביעה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

הסנגור התנגד בתוקף לערר. לטעמו, הנמקת ביהמ"ש משקפת נכונה את התשתית הראייתית הרעועה הקיימת בתיק זה. כן הדגיש הסנגור את מצבה הקשה של המשפחה בעקבות מחלת האחות, ואת הצורך לאפשר למשיב לתמוך במשפחתו ואולי אף להציל את חייה של אחותו.

עם תום העיון בראיות התביעה, דעתי הינה שיש בידיה ראיות לכאורה בעלות פוטנציאל סביר להרשעה. אמנם, המשיב מופלל באופן ישיר ע"י עד התביעה מס' 2 בלבד, ואולם המדובר בעד שהיה חברו לחוליה של המשיב. העד מוסר פרטים מזהים שאושרו ע"י המשיב ומציין כי חברי החוליה השתתפו בתהלוכות וכתיבת סיסמאות כאמור.

בימ"ש קמא סבר כי לא ניתן לקבוע מתי הצטרף המשיב לחזית העממית. הגם שיש אמת בדברים אלה, עלינו לזכור כי אין מדובר במצב בו ציר הזמן אינו מתוחם כלל, שכן העד בעצמו מציין שגויס בשנת 2006. שנית, גם אם יתכן שהמשיב גויס לאחר מועד זה, אין בכך כדי להשפיע על עוצמת הראיה על פיה ניתן לקבוע כי התגייס לארגון.

ביהמ"ש סבר כי אי הזכרת המשיב ע"י שני העדים הנוספים שהיו חברים בחוליה מחליש את הראיות. לא אוכל להסכים לקביעה זו. העדים אינם שוללים את חברותו של המשיב, אלא אינם מתייחסים אליה. איננו יודעים מה הסיבה לכך שהעדים לא הזכירו את המשיב. יתכן שהדבר נעוץ בכך שגרסת המשיב היא הנכונה והוא לא היה חבר בחוליה. יתכן גם שמסיבות אחרות העדים בחרו שלא להפליל את המשיב. שאלה זו תתברר לבטח במהלך המשפט, אך כעת היא אינה מטה עת הכף לצד זה או לצד אחר. אשר על כן, עלינו להתרכז בעובדות העולות מהראיות בשלב זה. ואכן, באותן אמרות קיים אישור נרחב לשורה של תיאורים שנמסרו ע"י העד המרכזי במארתו. משכך, יש אפוא לקבוע כי האמרות עשויות לחזק את הראיה האמורה.

סופם של דברים, כי הגעתי למסקנה שקיימות ראיות לכאורה העשויות להשתכלל לכדי ראיות מרשיעות של ממש. משכך, יש לקבוע כי קיימת התשתית הראייתית הדרושה למעצר.

ברגיל, לא הייתה מתעוררת שאלת עילת המעצר שכן העבירות המיוחסות לעורר מקימות חזקת מסוכנות. אלא שבמקרה דנן יש להתחשב במצב המשפחתי והרפואי המיוחד שהוצג בפניי. אין בלבי ספק שאם יימצא המשיב מתאים לתרום איבר עבור אחותו, יהיה ראוי לשחררו. אולם, טרם נבחנה ההתאמה האמורה. נכונה טענת התביעה כי ניתן להבטיח את בדיקת ההתאמה גם כאשר המשיב נתון במעצר.

אשר על כן, בשלב זה הנני סבור שהאינטרס הציבורי שבמניעת הסיכון העלול לנבוע משחרור העורר עולה על הפגיעה העלולה להיגרם לו ולסביבתו ממעצרו.

בנסיבות אלה, הנני מקבל את ערר התביעה ומורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

יחד עם זאת, הנני מורה לשלטונות בי"ס עופר להביא את המשיב לבדיקת ההתאמה לתרומה שתיערך בתאריך 25.3.09 במרכז רבין (איש קשר לעניין זה, רחל מיכוביכץ 03-9377377).

העתק החלטה זו יועבר ללא דיחוי לסגן מפקד בי"ס עופר המתבקש לוודא את ביצוע הוראתי.

ניתנה היום, 23 במרץ 2009, כ"ז באדר התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: